בהזדמנות שביקרתי את אילן
ומשפחתו ברמת השרון, באה אמא של לי, יעל, ולקחה אותי לטיול בשרונה שבתל אביב. אכן
מקום ששווה ביקור. שרונה
הינה מקום שימור היסטורי מתקופת הגרמנים הטמפלרים בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19.
חנינו בחניון התת קרקעי של
שרונה מרקט ומשם נכנסנו לשוק שהוא בעצם כמו קניון.
 |
| יעל ליד חנות גבינות בשוק |
יצאנו לסייר במתחם הבתים השמורים. זו ריאה ירוקה באמצע גורדי
השחקים של תל אביב. אפילו רק זה עושה את המקום למיוחד.
אהבתי
את החנות היצירתית של הסביבונים. כמובן שהמחירים כאן גבוהים. יעל נשארה בחוץ יושבת
על הספסל ונכנסתי לבד. סובבתי סביבונים וקיבלתי ברכות מהסביבונים.
התרגשתי לראות את מחזיקי
התריסים כמו אלו שהיו בבית אבא בחיפה. עוד כילדה אהבתי אותם.
באולינג מהימים ההם
בריכת דגי זהב ופרחי מים. בריכה יפה ונחמדה.
התיישבנו
לאכול במסעדת בנדיקט. במסעדה שמתי לב ליחס העירוני שקיבלנו מהמלצריות. ההרגשה שלי הייתה שכאילו
אני מטרידה מעצם ישיבתי שם ובקשתי לאכול. כאילו מה פתאם הגעתי לשם?
היה קטע
מוזר בקשר לשירותים של המסעדה. לא מצאתי אותם והגעתי לשירותים הציבוריים של מתחם
השוק. הסתבר ששם הרבה יותר יפה, נקי ומסודר מהשירותים של המסעדה. יעל מצאה אותם
והתאכזבה מהם.
משם יעל הביאה אותי לתחנת הרכבת ונסעתי הבייתה למעלות דרך
נהריה.
בסיכומו של דבר היה מעניין ויפה עם חברה נעימה. יש עוד מה לראות שם אבל לפעם ראושנה היה הביקור מספיק בהחלט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה