שביל נורמן 19.03.2016
היה זה יום שבת עם מזג אוויר יפה ונעים לטיולים
ואכן סיון, גור ושקד הגיעו אלינו לביקור ולטיול קצר. קצר כי עד שהתארגנו התקרבה
כבר שעת צהרים ולא נותר הרבה זמן לטיול. החלטנו להשאיר את נחל שרך לפעם אחרת
ונסענו קרוב - אל שביל נורמן שבסמוך לכפר ורדים. אבי ואני טיילנו שם לפני שנים רבות ואז היינו עם סבינה והילדים והיה נחמד מאד. לפני מספר
שנים היינו כאן עם שביט ושחר והתבלבלנו קצת בשבילים ואילו סיון וגור לא הכירו את המקום.
ההכרות שלנו עם המקום לא עזרה לנו כי שוב
הלכנו קצת לאיבוד. היה נחמד. זו התקופה הטובה ביותר לטייל כאן כי עדיין אין יותר
מידי קוצים. שקד התלהבה מפרחי הבר הצהובים והורודים. המסלול מתחיל בסימון כחול לבן
ששקד שמחה למצוא.
הסימון כחול לבן של השביל
זכרנו שיש מקום שכדאי לרדת בו שמאלה ואכן ראינו את הסימון הצהוב. כאן מתחיל מסלול סלעי וצוקי. לילדים קטנים
זו ממש הרפתקה.
עלינו לתצפית אמיר. זו בהחלט נקודה נחמדה עם
נוף יפה. יש ספסל. שקד שמחה למצוא ולשחק בשלולית מים שבסלע. למה המים קרים? שאלה.
היא בשלב ה"למה".
 |
| תצפית לכיוון כפר ורדים |
 |
| פה ושם יש ציורים על הסלעים |
לא ידענו האם לפנות ימינה או שמאלה. פנינו
למעלה ימינה בתקווה לפגוש את השביל חזרה לחנייה. לא היה ברור מה מוביל לאן. גם
מטיילים אחרים תהו לאן כדאי להמשיך וללכת. אבי העריך שהשביל ייקח אותנו לכפר ורדים
ולכן חזרנו לשביל שממנו באנו. טיפסנו על הסלע וירדנו מהסלע ומצאנו סימון חץ שחור. ירדנו
עוד עד שהגענו לכביש בסמוך לחנייה.
משם נסענו למסעדת הורדים הסמוכה ואכלנו טוב
וטעים מאד. בעיקר מנת המנסף שהינה תבשיל דרוזי מאורז ובשר. העוף נמס בפה.
בתוכנית היה ששקד וסיון תישנה מנוחת צהרים
אצלנו במעלות. שקד אמנם נראתה עייפה אבל לבסוף ירדה במדרגות לבד אלינו לסלון.
כששאלתי אותה האם השכיבה את אמא לישון ענתה שכן:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה